טכניקת אלכסנדר - יואב קוצר
1. תוכן הכתבה על מחקר בבריטניה שפורסמה ב-YNET
סובלים מכאבי גב כרוניים? נסו את שיטת אלכסנדר מחקר חדש שנערך בבריטניה בקרב מאות מטופלים מצא כי השיטה הצליחה להפחית משמעותית את כאבי הגב. המחקר פורסם בכתב העת הרפואי הנחשב BMJ בגליונו החדש. על פי ההערכות סובלים 80% מכלל אוכלוסיית העולם בשלב מסוים בחייהם מכאבי גב. 33% מבני 30 ומעלה סובלים מכאבי גב כרוניים. הסיבות השכיחות לכאבי הגב הן בקעים או פריצות דיסק, שינויים ניווניים בעמוד השדרה והתכווצות שרירים. שיטת אלכסנדר פותחה על ידי השחקן הבריטי פרדריק אלכסנדר בשנת 1890. השיטה מלמדת את המטופל כיצד לבצע פעולות שונות מחיי היום יום כמו עמידה, ישיבה, קואורדינציה באופן יעיל ובכך לשפר ביצועים ולמנוע פגיעות ונזקים בין היתר גם למערכת השרירים והעצמות. כל שיעור נמשך 30 עד 50 דקות, מתבצע מול מראה באמצעות מגע של המטפל ותשומת לב לתנועות, מנח וקואורדינציה של תנועות הגוף.עד כה היו מעט מאוד הוכחות מדעיות ליעילות ארוכת הטווח של השיטה. במחקר החדש שנערך על ידי אוניברסיטאות בריסטול וסאות'המפטון, ומומן על ידי המועצה למחקר רפואי בבריטניה ומשרד הבריאות הבריטי נבדקו 463 מטופלים במהלך שנה. הנבדקים חולקו לשתי קבוצות של טיפול בשיטת אלכסנדר - האחת קיבלה 24 שיעורים והשניה 6 שיעורים. קבוצה נוספת טופלה בתרופות משככות כאב, וקבוצה נוספת טופלה בעיסויים רפואיים. החוקרים מצאו כי אלה שקיבלו 24 שיעורים בשיטת אלכסנדר דיווחו על 3 ימים בחודש בהם סבלו מכאבי גב. אלה שקיבלו 6 שיעורים דיווחו על 11 ימי כאבי גב. לעומתם, סבלו אלה שטופלו במשככי כאבים בלבד מ-21 ימי כאבי גב בחודש, ואלה שטופלו בעיסויים סבלו מ-14 ימי כאבי גב בחודש.
2. דוחו"ת על מחקרים מדעיים/רפואיים שבדקו את השפעת טכניקת אלכסנדר על הנשימה
תקציר (באנגלית) המתאר תוצאות מחקר בארה"ב שבדק את השפעות טכניקת אלכסנדר על הנשימה.
Dr. John H. M. Austin, MD, Professor Emeritus of Radiology at the Columbia University Medical Center and internationally known chest radiologist,
A subjective sense of enhanced ease of breathing has been described after instruction in the Alexander technique of proprioceptive musculoskeletal education (awareness and voluntary inhibition of personal habitual patterns of rigid musculoskeletal constriction). We investigated the effects of AT instruction on respiratory function in healthy adult volunteers (group 1, ten subjects), who received 20 private AT lessons at weekly intervals. Spirometric tests, including maximum static mouth pressures, were assessed before and after each course of lessons. Healthy control subjects, matched for age, gender, height, and weight (group 2, ten subjects), without instruction, were tested over a similar interval. Group 1 showed significant increases in PEF (9 percent, p less than .05), MVV (6 percent, p less than .05), MIP (12 percent, p less than .02), and MEP (9 percent, p less than .005) (paired Student's t testing). Group 2 showed no significant changes. Possible mechanisms for the changes in group 1 include increased length and decreased resting tension of muscles of the torso, which in turn may increase their strength, increase thoracic compliance, and/or enhance coordination. We conclude that AT musculoskeletal education may enhance respiratory muscular function in normal adult subjects.
תחושה סוביקטיבית של הקלה בנשימה הינה משהו שמתואר ע"י תלמידים לאחר שיעורי טכניקת אלכסנדר. במחקר נבדקה השפעת שיעורי הטכניקה על תיפקודי הנשימה של קבוצת מתנדבים מבוגרים ובריאים. קבוצה ראשונה מתוכם מנתה 10 אנשים אשר קיבלו 20 שיעורים בטכניקה , בתדירות של פעם בשבוע. בדיקות נשימה נעשו להם לפני ואחרי כל אחד מהשיעורים. קבוצה שניה שמנתה 10 אנשים גם היא, כאשר הם מותאמים לחברי הקבוצה הראשונה מבחינת גיל, מין גובה ובריאות, לא קיבלה שיעורים בטכניקה ושמשה קבוצת ביקורת אשר עברה אותם בדיקות נשימה ובאותה תדירות (פעם בשבוע). בקבוצה הראשונה נצפו שיפורים ניכרים בפרמטרי נשימה שונים שנבדקו:
9% ב- (peak expiratory flow- PEF), קצב נשיפת האויר שהוא אינדיקציה להיות מעברי האויר לא מופרעים וללא חסימות.
6% ב- (Maximum voluntary ventilation - MVV) מדידת כמות האויר המקסימלית שנשאפת וננשפת בתוך דקה, ופירוש הדבר מעשית הגדלת נפח הריאות.
12% ב- (Maximal inspiratory pressure - MIP) עוצמת השאיפה גדלה.
ו- 9% ב- (Maximal expiratory pressure - MEP) עוצמת הנשיפה גדלה.
בקבוצת הביקורת לא נצפו שינויים.
מנגנונים אפשריים להסבר השינויים בקבוצה שקיבלה שיעורי טכניקת אלכסנדר, כוללים אורך מוגדל של שרירי הגו (טורסו) ומתח מנוחה קטן יותר שלהם וכתוצאה אפשרית הגדלת חוזק השרירים הללו, הגדלת גמישות וקואורדינצית הגו.
לסיכום: טכניקת אלכסנדר יכולה לשפר תיפקודי נשימה שריריים במבוגרים.
כמה משפטים שלי (יואב) בהקשר לניסוי האחרון.. כאשר אנו מכוונים עצמנו וגופנו (אני מעיד על כך מגוף ראשון) על פי הנחיות הטכניקה, הגב ויותר מכך הגו ( ועמוד השידרה כמובן) מזדקף וחדל "לקרוס ולהשען" על האיברים הפנימיים בפרט על הריאות וסרעפת וליצור עליהם עומס שמקשה עליהם לפעול במלוא הטווח שאפשרי להם. וכשהוא מזדקף הוא מסוגל גם לעוד טיפה. להתארך קמעא .."להיפתח". הצלעות שלנו מחוברות בצידן האחורי לחוליות עמוד השידרה. כאשר החוליות "מתרווחות" כך גם הצלעות. בית החזה מקבל עוד נפח, מיידית. התוספת יתכן ואינה גדולה מאד, אך היא מורגשת מיד ומאד..
התארכות התחזקות ועל כן גם גמישות מוגדלת של השרירים שתוארה כהסבר אפשרי לשיפור במבדקי הנשימה היא אכן נדבך נוסף משמעותי ביעילות הנשימה המשופרת. גם הן כשלעצמן תוצאה שנוצרת הדרגתית, בשל הזקיפות של השלד, אשר מפעילה את השרירים ומסגלת אותם לחזור ולתפקד מחדש כפי שנועדו לפעול.
3. טכניקת אלכסנדר מסייעת ליציבה ומשפרת מיומנויות של מנתחים
"CINCINNATI, Oct. 2 /PRNewswire-USNewswire/ -- A century-old posture improvement technique developed by Shakespearian actor F.M. Alexander to correct his chronic laryngitis appears to enhance the posture and proficiency of surgeons who perform minimally invasive procedures.
This is the conclusion of new research from Cincinnati Children's Hospital Medical Center presented Oct. 2 at this year's annual meeting of the American Academy of Pediatrics in San Francisco.
The research studied the effectiveness of the Alexander Technique at improving the surgical posture and technical performance of urological surgeons during laparoscopic skills assessment exercises.."
מתוך הודעה לעיתונות " סינסינטי, 2 אוקטובר (2014) טכניקה לשיפור יציבה בת כ 100 שנים שפותחה ע"י שחקן שייקספירי פ.מ אלכסנדר כדי לטפל בדלקת כרונית בלרינקס (תיבת הקול הגרונית) שלו, מסייעת ליציבה ומשפרת מיומנויות של מנתחים המבצעים ניתוחים עדינים, זעיר פולשניים.זוהי מסקנתו של מחקר חדש שנערך במרכז הרפואי לילדים בסינסינטי (אוהיו,ארה"ב) והוצג ב-2 באוקטובר (2014) בועידה השנתית של האקדמיה האמריקנית לרפואת ילדים שהתקיימה בסן-פרנציסקו. במחקר נבדקה היעילות של טכניקת אלכסנדר בשיפור היציבה (של מנתחים אורולוגים) ובשיפור המיומנויות הטכניות הניתוחיות שלהם, במהלך תירגולי הערכת כישורים בניתוחים לפרוסקופיים.
4. הצצה לחלק ממחקריו של פרופ' פירס ג'ונס על השפעותיה של טכניקת אלכסנדר
מתוך המאמר:
"..The Technique of multiple image photography made it possible to record posture in a way which went beyond a static position in space. Adding the fourth dimension of time to the image revealed posture as part of a pattern of movement, such as walking or rising from a seated position. This technique furthermore showed the superiority, over habitual movements, of movements guided by a teacher of the Alexander Technique. What interested Jones, however, was studying how movements were emitted as conscious and voluntary acts. To study this it was important to go to the very instant the movement was initiated, the point in time when intention was translated into action. He theorized that the stimulus to move was often accompanied by a postural response in the head, neck, and trunk region which markedly altered the quality of the movement. He called this postural response the "postural set." The postural set could be recorded as activity in neck muscles, as a change in the poise of the head, or as a shift in weight. To record the latter, he used a device for recording weight as a function of time, the strain gauge force platform.
The force platform recorded movement patterns from the point of initiation of the movement, as shifts in weight on the feet or on the seat. The shifts in weight are recorded as tracings on a polygraph. In the habitual movement from sitting to standing, the method shows a preliminary shift in weight. This shift is accompanied by a large muscular response, recorded with the electromyograph. In the guided movement, the force platform shows no preliminary shift in weight and a much smaller response of the muscles".
"הטכניקה של ריבוי צילומים (מהירים מאד, וזה איפשר להשוות מצבי יציבה שונים שצולמו בצילום מהיר במהלך סוגים שונים של תנועה, למשל הליכה) איפשרה "לתפוס" מצבי יציבה מעבר למצבים סטטיים במרחב. היא הוסיפה מימד רביעי, מימד הזמן, לתמונה הנחשפת של מצב היציבה כחלק מרצף המצבים של דפוס תנועה, כמו הליכה או קימה מישיבה. מתוך הצילומים מתבררת עדיפותה של התנועה שנעשתה תחת הנחיה של מורה טכניקת אלכסנדר, על אותה התנועה בדיוק של אותם אנשים, שנעשתה מתוך הרגל.
מה שבמיוחד ענין את פרופ' ג'ונס היה להבין איך פעולות "מותנעות" כאשר הן רצוניות ונעשות מתוך מודעות. לצורך כך היה חשוב להתמקד בחלקיק ההזמן שבו הפעולה "מותנעת", הופכת מכוונה לעשייה. הוא הניח כי הגירוי לפעולה לווה בד"כ בעשייה ותגובה כלשהי במנח הראש הצוואר והגו מה שבבירור משנה את איכות הפעולה הכללית. הוא כינה זאת, "הכנה יציבתית". את התופעה הזו ניתן לקלוט ולתעד באמצעות תעוד פעולת שרירי הצוואר וע"י שינוי במנח הראש. כמו גם ע"י שינוי במיקום משקל הגוף. כדי לקלוט ולתעד את המרכיב האחרון הוא השתמש במתקן שמתעד את הלחץ עליו כפונקציה של הזמן. מתקן זה תיעד הרגלי תנועה מנקודת הזמן בה היא הותנעה ע"י כשינויים בלחץ שהופעל ע"י כפות הרגליים וע"י הישבן על חלק המתקן שבמושב. השינויים מתועדים כרצף פוליגרף. במעבר מישיבה לעמידה ההקלטות מראות העברת משקל כהכנה לקראת הפעולה (קימה מכסא לעמידה). ההעברה הזו מלווה בפעילות שרירית נמרצת, שתועדה גם היא (ע"י אלקטרודות שמחוברות לשרירים. באותה פעילות תחת הכוונה "אלכסנדרית", המכשיר שעוקב אחר הלחץ לא מראה שום העברת משקל מקדמית לפעולה ("לחץ לקראת" ) ופעילות (מאמץ) קטנה בהרבה של השרירים.
While most of Frank Jones's research on the benefits of the Alexander Technique focused on the quality of movement, he was also interested in documenting beneficial effects on other functions such as breathing and voice quality. One of his last published studies looked at voice quality in a singer. He found that when he made recordings of a singer with habitual and adjusted poise of the head, he was able to contrast the sound using a scientific technique known as sound spectroscopy, or the voice print technique.
Voice prints comparing the resonance of the voice in the two conditions show objectively the presence of more overtones when the singer has her head poised in a balanced way, as opposed to her habitual posture. It is also possible to see an indication of the sound of gasping for air between phases of the song. That disappears in the adjusted condition.
בעוד שרוב מחקריו של ג'ונס על טכניקת אלכסנדר, התמקדו באיכות התנועה שלה היא תורמת, הוא התענין גם בתיעוד של תועלות הטכניקה בהקשר של תיפקודים אחרים כמו הנשימה ואיכות הקול. אחד מהאחרונים ממחקריו שפורסם בדק את איכות קולה של זמרת. במחקר הוקלטה זמרת כאשר הקלטה אחת נעשתה כאשר היא בתנוחת ראש צוואר הרגילה שלה ובהקלטה נוספת התנוחה הזו כוונה (על פי כיווני הטכניקה). את ההקלטות ניתן היה להשוות תוך שימוש בספקטרוסקופיה (ניתוח תדרים תוך הדפסתם). השוואת תדפיסי תדירויות הקול בשני מצבי מיצוב הראש והצוואר , הראתה את קיומם של יותר אובר טונים במצב שבו תנוחת ראשה של הזמרת היתה מכוונת ועל כן מאוזנת. ניתן גם להבחין כי סימנים של צלילי שאיפת אויר בינות לקטעי שירה שהוקלטו בתנוחה הלא מכוונת, נעלמו כאשר התנוחה כן היתה מכוונת.